חיפוש
  • שיבי מלצלם סיפור

ישבן וקוץ בו, או סוציולוגיה ויזואלית מהפקק באיילון:

כנראה בגלל הקצת גשם שירד, אבל הכל פקוק, וכולם עומדים ואף אחד לא זז. אז בשביל זה יש את הנייד, ואת הפייס, ומדפדפים, והנה שוב עולה התמונה הזו שמרעישה בשבוע האחרון את העולם על רשתותיו החברתיות - החזיון הזה של קים קארדשיאן וישבנה האימתני. היא עומדת, עטויה בשחור, ועל אחוריה הזקורים מאוזנת להפליא כוס שמפניה חצי מלאה. ולא, זה לא פוטושופ, ולמרות שכולם משחקים עם זה ומוסיפים משלהם ומלהטים ומטוקבקים, וכולם מחווים דעה ודעת, בכל זאת, עלה על דעתי, מרבית הדיון אודות סגולותיה הפרובוקטיביות (אם לא האבסורדיות) של התמונה הזו מפספס את עומק משמעותיה. כי לא כולם יודעים, למשל, או מזהים, את תמונת הישבן הזו בהקשר התרבותי הרחב יותר שלה (רחב פה זו מילת מפתח). שהרי התמונה הזו שכולם מלהגים עליה בקונקסט הצר יותר והנקודתי, היא בעצם חיקוי, אחד לאחד, אומאז' לעבודה קודמת של ג'אן פול גודה, ולמרות היותו סלבריטאי ופרובוקטור סדרתי בזכות עצמו, בכל זאת גודה חושף פה יותר מהנראה לעין, ואומר משהו ששווה להשתהות עליו ולו מעט יותר.


בתמונה המקורית שלו מ 1976 ג'אן פול גודה צילם את קארולינה ביומונט כפי שצילם את מרבית האובייקטים שלו: כושיה, עירומה כביום היוולדה ונטולת כל הילה או קישוט, פראית, שבטית, שיערה אסוף ומורם כידית (או היו כאלו שאמרו כמו רצועה של כלב), וישבנה מוחפץ כמגש אקזוטי לכוס שמפניה שמתפרצת מבקבוק, באופן פאלי למדי, אותו היא מחזיקה בידיה, גם בפאליות מובהקת, מוכנה לשרת גברים לבנים עשירים ומתנשאים - המועדון לו השתייך גודה לכשעצמו.


התמונה, שפורסמה בספרו האוטוביוגרפי של גודה ושנקרא ולא בכדי "קדחת הג'ונגל" - היתה רק אחת מרצף בלתי פוסק של תמ