1950‭.‬משפחת‭ ‬מזרחי‭ ‬יהונתן‭, ‬אשתו‭ ‬אסתר‭ ‬ז"ל‭ ‬שבהריון‭ ‬וילד‭ ‬בן‭ ‬5‭, ‬עולים‭ ‬לארץ‭ ‬מאירן‭. ‬במחנה‭ ‬העולים‭ ‬בחיפה‭ ‬האם‭ ‬יולדת‭ ‬בת‭, ‬ומיד‭ ‬לאחר‭ ‬הלידה‭, ‬המשפחה‭ ‬עולה‭ ‬לירושלים‭, ‬מקום‭ ‬משאת‭ ‬נפשם‭ ‬מדורי‭ ‬דורות‭. ‬בהעדר‭ ‬מגורים‭ ‬מתיישבת‭ ‬המשפחה‭ ‬במערה‭ ‬חצובה‭ ‬בסלע‭ ‬גבעה‭ ‬הפונה‭ ‬אל‭ ‬חומות‭ ‬ירושלים‭, ‬מול‭ ‬חיילי‭ ‬הלגיון‭. ‬התנאים‭ ‬קשים‭: ‬אין‭ ‬מים‭, ‬אין‭ ‬חשמל‭, ‬אין‭ ‬שירותים‭, ‬וגם‭ ‬על‭ ‬כוונת‭ ‬חיילי‭ ‬הלגיון‭ ‬הירדני‭. ‬לא‭ ‬מקטרים‭, ‬לא‭ ‬נואשים‭, ‬לא‭ ‬מפחדים‭, ‬מברכים‭ ‬על‭ ‬הטובה‭. ‬ומנסים‭ ‬לשרוד‭. ‬העיקר‭ ‬שיש‭ ‬קורת‭ ‬גג‭ ‬בירושלים‭ ‬הקדושה‭. ‬חוטבים‭ ‬עצים‭ ‬לחימום‭ ‬ושואבים‭ ‬מים‭ ‬מהקונסוליה‭ ‬הצרפתית‭ ‬הסמוכה‭, ‬בונים‭ ‬צריף‭ ‬בחוץ‭ ‬לשירותים‭....‬

​

​

​

לאחר‭ ‬שנתיים‭ ‬מתרחבת‭ ‬המשפחה‭ ‬ובאה‭ ‬לעולם‭ ‬עוד‭ ‬בת‭. ‬האיום‭ ‬מירי‭ ‬הלגיון‭ ‬גובר‭ ‬והסכנה‭ ‬מוחשית‭. ‬המערה‭ ‬ננטשת‭ ‬לטובת‭ ‬דירת‭ ‬חדר‭ ‬וחצי‭ ‬בסמוך‭, ‬שנקנית‭ ‬בלירות‭ ‬בודדות‭. ‬והטוב‭ ‬שבה‭ ‬יש‭ ‬ברז‭ ‬מים‭. ‬ומוסתרת‭ ‬מצלפי‭ ‬הלגיון‭.‬

לאחר‭ ‬מלחמת‭ ‬ששת‭ ‬הימים‭, ‬האזור‭ ‬פונה‭ ‬מיושביו‭ ‬והמערה‭ ‬נאטמת‭ ‬ומכוסה‭ ‬בסוללות

עפר‭ ‬כאילו‭ ‬בלעה‭ ‬אותה‭ ‬האדמה‭. ‬לאחר‭ ‬כ‭-‬60‭ ‬שנה‭ ‬אותו‭ ‬ילד‭ ‬בן‭ ‬5‭ ‬דואג‭ ‬לחשיפת‭ ‬המערה‭ ‬ושורשי‭ ‬ילדותו‭. ‬בתקווה

להפכה‭ ‬למוזיאון‭ ‬הנצחת‭ ‬מורשת‭ ‬כל‭ ‬בני‭ ‬הקהילה‭ ‬בני‭ ‬העדה‭ ‬הכורדית‭ ‬יוצאי‭ ‬אירן‭ ‬דוברי‭ ‬ארמית‭. ‬הגיבורים‭ ‬האמיצים‭ ‬אבות‭ ‬מייסדים‭ ‬דור‭ ‬לתפארת‭.‬

תמיד‭ ‬תמצא‭ ‬את‭ ‬האור‭ ‬בקצה‭ ‬המערה‭. ‬