top of page

סוציולוגיה ויזואלית: מאה שנים בשישים שניות
ב1450 התחוללה מהפכת הדפוס אשר שינתה את העולם כפי שהכירו אותו עד אז. פתאום המילה הכתובה הפכה לאותוריטה. המילה הכתובה נתנה משמעות לדברים, הסבירה אותם. הנה - שחור על גבי לבן. כתוב. ואז הגיעה המצלמה.
מאה שנים של העמוד הראשון של עיתון הניו יורק טיימס, דחוסים לשישים שניות, 

סרטונים

וקטעי וידאו 

דזיגה ורטוב: האיש עם מצלמת הקולנוע
Dziga Vertof, the Man with the Movie Camera

דזיגה ורטוב, יהודי מבית טוב, (או בשמו המקורי) דייויד קאפומן (דניס קאופמן) - וירטואוז בצילום, בסרטים, ומהפכן רדיקליסטי - פרסם ב1929 את סרטו the man with the movie camera. ורטוב היה מהראשונים שהייטיבו להבין שמהצלמה שינתה את הכל, מראשוני החוקרים הויזואלים בעידן בו ההסתכלות הפכה למציאות.

ג׳ייקוב רייס: How the Other Half Lives
בין ראשוני חוקרים ויזולאים - לא צלמים - שעשו שימוש במצלמה כדי לחקור מצבים חברתיים, ובפרוש בין המובילים בתחום, היה ג׳יקוב רייס. מהגר דני, שהגיע לניו יורק בסוף המאה ה19 עם גל המהגרים ההמוני שיצר מאורות עוני מחפיר, לרוב על פי שיוך אתני, של מאות אלפי אנשים שנדחסו בתנאים תת אנושיים לסמטאות צרות וקטנות. רייס לא היה צלם בהכשרתו, אבל כן היה מהפכן חברתי בתפיסתו. התיעוד שלו, בתמונות אשר חשפו בפרטים את תנאי המחייה המחפירים של מהגרי ניו יורק, היוו מהפך של ממש בעיצוב מדיניות ההגירה של ארצות הברית, ושל תפיסות חברתיות של שיוך והזדהות, בתחילת המאה הקודמת ועד היום.

מילים ותמונות: פרוייקט ה-FSA

עם התפתחות הטכנולוגיה שאיפשרה למצלמה, ולצילום להיות למדיה זמינה יותר, מהירה יותר וניידת, שוב גוייס הצילום לטובת מדעי הסוציולוגיה, לצורכי חקר. סוכנות הגנת החוות, שהוקמה במסגרת הניו דיל של רוזוולט בשנות המשבר הגדול של ארה״ב  יצאה בפרוייקט חסר תקדים בהיקפו של תיעוד תנאי המחייה של עובדי חווה בדרום מערב ארה״ב. לצורך כך שכרה רשות מנהל האוכלוסין צי של מיטב צלמי התקופה, ושלחה אותם - לאסוף נתונים. התוצאה היתה אוסף הצילומים היותר מפורסמים בתולדות הצילום, ומסמך של חקר ויזואלי שנועד להניע שינוי ברמת המדיניות וברמת הפרט, החברה, התרבות והאנושות. 

אפלטון, משל המערה - גרסת חקר ויזואלי:

רבות וטובות כבר דובר על משל המערה של אפלטון. אחד הכתבים המפורסמים ביותר בפילוסופיה המערבית, משל המערה, הלקוח מתוך תחילתו של הספר השביעי במסכת הפוליטיאה (The Republic") הוא אלגוריה רבת רבדים הדנה באמת או בצדק, בטוב וברע, בחינוך, בפילוסופיה, בהארה, בפוליטיקה - והכי חשוב לעניניינו - בתפיסת המציאות. כמה אמיתית היא האמת? כמה מציאותית היא המציאות? מי מחליט, איך יודעים, ואיך, או האם, אפשר לראות אבל באמת לראות, אחרת? 

מי מאחורי המסך? מי שולט במסר? מי מעצב לנו את המציאות ומי מכתיב לנו את תפיסתה? לשאול שאלות. כדי לראות אחרת. חקר ויזואלי, גרסת פלטו, משל המערה.

רולאן בארת׳ - מתוך ״מחשבות על צילום״ -

1980 (Roland Barth - Camera Lucida (French: La chambre claire) 

על המבע המצלם, המבע המתבונן, הדואליות שבצילום. 

רולאן בארת׳ - מתוך ״מחשבות על צילום״ -

1980 (Roland Barth - Camera Lucida (French: La chambre claire 

על המציאות, כפי שהיא. 

רולאן בארת׳ - מתוך ״מחשבות על צילום״ -

1980 (Roland Barth - Camera Lucida (French: La chambre claire) 

על צילום כדימוי, ביטוי ויזואלי של תפיסת המציאות, לעומת צילום - כמציאות, כפי שהיא. 

ספרות ומאמרים:

תלקיט מטלות וחומרים לקורסים

אין להעתיק, לשכפל, או לעשות כל שימוש בתכנים שבאתר זה, לרבות טקסטים, קישורים ותמונות ללא אישור מפורש.  כל הזכויות שמורות, לצלם סיפור 2018 ֞©

bottom of page