״הראי״ - לאה גולדברג 

​

עָמֹק בְּתוֹךְ הָרְאִי הוּא חַי -

הֶמְשֵׁךְ פָּנַי, הֶמְשֵׁךְ סְפָרַי,

עָמֹק בַּשֶּׁטַח הַמְלֻטָּשׁ,

בְּאוֹר שֶׁקְּרִינָתוֹ אַחֶרֶת

נִלְוָה אֵלָיו פֵּרוּשׁ חָדָשׁ.

הֲכָךְ הוּא חַי בְּתוֹךְ שִׁירַי?

 

הָפוּךְ בְּתוֹךְ הָרְאִי הוּא חַי -

הֶמְשֵׁךְ פָּנַי, הֶמְשֵׁךְ סְפָרַי.

הָאוֹתִיּוֹת עַל הַסְּפָרִים

בְּפַשְׁטָנוּת שֶׁל כָּל כּוֹתֶרֶת

נֶהְפָּכוֹת לִכְתָב-סְתָרִים.

אֱמֶת נוֹדַעַת וְאַחֶרֶת,

אֱמֶת הָרְאִי וְהַשָּׁרִים.

​